1. |
עוד על הקו
02:20
|
|||
|
עוד על הקו
חיכיתי לשמוע, אולי
יש עוד אור
עייפתי מכדי לנסות ויגעתי מדי.
עוד על הקו
חיכיתי לבדוק אם כדאי
עוד לא מאוחר לעלות לרכבת שלך
כדי לחזור,
או שיצאת לחפש
רוכבת על קצות חלומות שפחדת לבקש
וכבר מאוחר להצטרף.
עוד על הקו
לא השלתי אותך מעלי.
אין מה לומר, חיכיתי שם זמן לא קצר
רק כדי לכתוב.
|
||||
2. |
רקוויאם לבדידות
02:59
|
|||
|
כל הדרך חזרה הבטת בחלון הסגור
כל הדרך חזרה שתקת איתי על מה שאסור
איך לרוץ לאט?
איך לשכוח שכמעט?
לסמן בלחם שיבש את הדרך ללבד?
חשבתי שגם את.
כל האווזים חזרו מזמן אל האגם שיבש
כל החרוזים עזבו מזמן, גם להם כבר נמאס
ובמדרגות
הסתובבת כדי לראות
אם הספקתי כבר לשכוח מה שלא ידעת לזכור
לא ידעת לזכור.
|
||||
3. |
Chelsea Hotel No.2
03:45
|
|||
|
I remember you well in the Chelsea Hotel,
you were talking so brave and so sweet,
giving me head on the unmade bed,
while the limousines wait in the street.
Those were the reasons and that was New York,
we were running for the money and the flesh.
And that was called love for the workers in song
probably still is for those of them left.
Ah but you got away, didn't you babe,
you just turned your back on the crowd,
you got away, I never once heard you say,
I need you, I don't need you,
I need you, I don't need you
and all of that jiving around.
I remember you well in the Chelsea Hotel
you were famous, your heart was a legend.
You told me again you preferred handsome men
but for me you would make an exception.
And clenching your fist for the ones like us
who are oppressed by the figures of beauty,
you fixed yourself, you said, "Well never mind,
we are ugly but we have the music."
And then you got away, didn't you babe...
I don't mean to suggest that I loved you the best,
I can't keep track of each fallen rack.
I remember you well in the Chelsea Hotel,
that's all, I don't even think of you that often.
|
||||
4. |
רחוק רחוק ד'
03:12
|
|||
|
אני סבור עכשיו כי אין לי אחיזה.
ליד זווית הפה נותרו לי פרורי
כתיבה. הצל דועך. שירנא לא שירי
ולא נידרי ולא בינה ולא תזוזה.
וגם אם אתעמק בשוך האריזה
החיצונית, וגם אם נצח כך, הרי
אין טעם ממילא. כולנו ארורי
הנצח. אין לי מה מלבד החריזה,
מלבד השוררות, מלבד הלבדים.
המצח קר, מוזע. המצח מקולל
לנצח. והשמש רע והוא פחדים.
וכבר איני יודע - אי שם בחלל
ישנו השקט. כן. עכשיו אני מקדים
את מות השקט. כן. לוקחהו לשלל.
|
||||
5. |
אדמה
01:46
|
|||
|
מחר כבר לא תזכור את כל מה שקרה אתמול
השמש תזרח על הלילה הזה ובינתיים
צליל, תנועה זורמת עם הדם
ברגע שהכל דומם, נודם ונאלם
כי האוויר שמסביב חופשי, הכל מותר
וחיפה מתערפלת, מהבהבת על ההר.
חומות גבוהות של חול קורסות בעלייה תלולה
כשהים פוגש את העיניים.
מתוך חלום עמוק
כל המציאות מתמוססת כשחוזרים אל העיר.
|
||||
6. |
פגישה לאין קץ
03:43
|
|||
|
כי סערת עלי, לנצח אנגנך
שוא חומה אצור לך, שוא אציב דלתיים!
תשוקתי אלייך ואלי גנך
ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים!
לספרים רק את החטא והשופטת.
פתאומית לעד, עיני בך הלומות,
עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל,
תאלמי אותי לאלומות.
אל תתחנני אל הנסוגים מגשת.
לבדי אהיה בארצותייך הלך.
תפילתי דבר איננה מבקשת,
תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך!
עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים,
אלוהי ציווני שאת לעוללייך,
מעוניי הרב שקדים וצימוקים.
טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת,
אל תרחמיהו בעויפו לרוץ,
אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ.
שם לוהט ירח כנשיקת טבחת,
שם רקיע לח את שיעולו מרעים,
שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת
ואני אקוד לה וארים.
ואני יודע כי לקול התוף,
בערי מסחר חרשות וכואבות,
יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטוף
את חיוכנו זה מבין המרכבות.
|
||||
גיל דיקמן Israel
רוק אישי.
גיטרה, פסנתר, שירה
מילים, לחנים
If you like גיל דיקמן, you may also like:
Sorry I'm So Sensitive
by Bea Stewart
The second EP from Northern Irish singer-songwriter Bea Stewart runs from gentle folk to pillowy pop ballads, all perfectly executed.
go to album
featured on Bandcamp Radio Mar 26, 2024
go to album
featured on Bandcamp Radio Mar 19, 2024
go to album
Six and Forty-Six
by Riccardo La Foresta & James Ginzburg
Percussionist and sound artist Riccardo La Foresta joins musician and producer James Ginzburg for a fluid collaborative experiment.
go to album
The Room
by Fabiano do Nascimento & Sam Gendel
featured on Bandcamp Radio Jan 9, 2024
go to album
Stirring Americana set to acoustic arrangements and topped by the legendary Alice Gerrard’s lovely, world-wise voice.
go to album
Michelle Stodart’s folk music captures hope in melancholy, addressing the transformational aspects of the most challenging times.
go to album
